וְלֹא־נָשָׂ֤א דָוִיד֙ מִסְפָּרָ֔ם לְמִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וּלְמָ֑טָּה כִּ֚י אָמַ֣ר יְהוָ֔ה לְהַרְבּ֥וֹת אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמָֽיִם׃
גן נעול
מצות היראה. (דברים ו, יג) "את יי' אלהיך תירא". ובארנו למעלה (חדר ו' חלון ז'), כי סעיף אחד מכח היראה הנטועה בנפש, והוא לירוא את השם הנכבד והנורא, נטוע בשקול הדעת. אבל יתחלפו הנפשות בקיום מצוה זו. כי היא כוללת ידיעת מעשה השם ב"ה בשמים ובארץ, הודו והדר גאונו. יש אשר שם על לבו להתבונן המעשים שהם למראה עין, היבשה וצאצאיה, מיני הבעלי חיים למיניהן, והבדלי עניניהן, הבהמות החיות והעוף והדגה והרמש, לא תשבע עין לראות. ונפלא מכולם מי שנתברר לו הרכבת האדם ויצירתו הנפלאה. כמו בעלי הנתוח והיא חכמת האנאטאמיא. וכן המתבונן בהרים וגבעות והעמקים. ובעניני הצמחים והפרחים. שכפי רוב הבחינה בהם ועוצם קבוצת הידיעות הללו, כן תגדל היראה בנפש. וכן המתבונן במעשה הים וכל אשר בו. ואיך החול גבול לים, יבין נוראות השם ב"ה. ועל היראה הזאת צוה הנביא ע"ה ואמר (ירמיה ה, כב) "האותי לא תיראו נאם יי' וגו' אשר שמתי חול גבול לים". ואין זה יראת פחד פן ישובו מי הים לכסות את הארץ. ומלת "האותי" לעֵד. כמו שבארנו למעלה (חדר ו חלון ט). אבל דבר על עוצם הפליאה והיא יראת רוממותו ית' כי גאה לעשות. וכן המתבונן בתהלוכות הרוחות והסערות והעננים והמטר והגשם והשלג והברד והכפור והטל והרעמים והברקים. כפי רוב ההתבוננות בהם וקבוץ הידיעות והזכירה עליהם, כן רוב היראה בנפש. למעלה מזה המתבונן במעשה השמים והמאורות. לא כאשר יראה הסכל, אבל [מי ש]למד חכמת מלאכת השמים. ויודע במופתי הדעת תקופותיהן, ומהלכי המאורות, ויתברר לו גודל מרחבי הגלגלים. ושהארץ כולה בערך גדלם כגרגיר חרדל בים. ושהשמש גדולה מן הארץ יותר ממאה ושבעים פעמים. וגודל הירח ושאר כוכבי אור. ושהשמש מקיף המרחב הגדול הזה בכ"ד שעות. וכן שאר הכוכבים, ושברגע אחד ירוץ השמש הגדול הזה כמה אלפים מילין,1לפי מדע אסטרונומיה, האור עובר 150,000 ק"מ בשניה אחת, ואעפ"כ אורֵך זמן של שמונה דקות עד שאור השמש יגיע לכדורהארץ כמבואר במופתי חכמת החשבון, והוא ענין מבהיל לב האדם והיה מכזבו במחשבתו לולי שאמתו המופת הנאמן. וכן תכונת מצביהם ויושר מהלכם למשול ביום ובלילה. ולסדר חדשים ושנים ומועדים רבים. ובראותו הצבא הגדול מן הכוכבים הנראים, והרבבות שאינן נראים, שהעידו הנביאים עליהם. כדרך (דברים א, י) "והנכם היום ככוכבי השמים לרוב". (דהי"א כז, כג) "להרבות את ישראל ככוכבי השמים". (בראשית טו, ה) "כה יהיה זרעך". ויתבאר בדברנו על שרש "ידע".